|
|
58 אסתר אזולאי מעצבת עולם, כלומר האדם איננו רק הולך בעולם, והעולם אינו רק מעצב את האדם, אלא האדם בהתהלכותו בעולם בורא עולם ומעצב אותו : "כי העולם הוא האדם שבו, הזה אשר הולך" . הבית השני בשיר "בדרך הגדולה" מזכיר את הציור "פריחת עץ הערמון" וציורי עצים פורחים נוספים שוואן גוך צייר . המטפורה הוויזואלית הלירית "העצים שעלו מן הטל, / נוצצים כזכוכית ומתכת" יוצרת תמונה מרהיבה המזכירה את עץ הערמון בציורו של ואן גוך . בציור נראים ענפי עץ הערמון, עליו בורקים ונוצצים - אולי אלה אגלי טל מנצנצים היוצרים מעין הילה ואור סביב העץ . הדובר בשיר מתפעל מהמראה המרהיב ומצהיר בהתרגשות : "להביט לא אחדל ולנשֹם לא אחדל" . בשיא התפעמותו ממראה העץ הוא אומר שגם לאחר מותו ינצור את מראה הדרך המופלאה ואת נופיה ויוסיף ללכת בה . ציוריו של ואן גוך מעשירים את מראות השיר והם משאב למשמעות המצטברת של הדרך, שאולי מסמנת את האין-סופיות . תמונה 5 - וינסנט ואן גוך, "פריחת עץ הערמון", 1890 . 59 והירח על כידון הברוש ועת הדרכים ילבינו בקובץ כוכבים בחוץ , לצד השיר "בדרך הגדולה", נמצא שיר המסומן בכוכבית, שהשורה הפותחת שלו היא "הנה העצי...
To the book |
|
|