פתח דבר: עְמְמְר וזִידוֹ — מַאז אִי מַאס (הוסף עוד ועוד)

21׀טיטוא ן : א ת ר של מ געים בין תרבויות ובלשנים שישלטו בארבע השפות — ספרדית, חכתייה, ערבית ועברית — ושיחד ישרטטו את המפה הלשונית השלמה של הדיבור, של השיח ושל הכתיבה הייחודיים של יהודֵי חבל ארץ זה . מכל מקום, הביטוי 'עְמְמְר וזִידוֹ — מַאז אִי מַאס' מסמל את המגעים והמעברים בין התרבויות, בין היהודים למוסלמים, ואת ההכלאה והתערובת של השפות השונות, אשר במקרים מסוימים ניתן לקטלגם כשפת החכתייה — שפתם של יהודי צפון מרוקו, שהיא תערובת של ספרדית עתיקה, ערבית מוגרבית, ערבית-יהודית ועברית . הביטוי ממחיש את ההווי המשותף שהיה ליהודים ולמוסלמים ברחובות העיר טיטואן ; הם כרו אוזן אלה לאלה ושיחקו יחד או חלקו התבוננות במשחק — בהנאת הרגע, בעידוד ובהתלהבות . בספר זה אני מציגה כמה ביטויים תרבותיים מגובשים, שניתן לתארם כסוגות של תרבות עממית ופולקלור, המדגימים את התרבות המשותפת ואת המתחים והמשחקיות שבה . טיטואן : אתר של מגעים בין תרבויות בין שלוש התרבויות — היהודית, הנוצרית והמוסלמית — בעיר טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, היו יחסים מורכבים . היבטים שונים של פעילות גומלין בין-...  To the book