הצגת הקמת שמורת החולה כמאבק סביבתי

שמורה קטנה למזכרת 81 הדבר המשמעותי ביותר בכתיבה זו הוא הצגת הפעילות למען הקמת השמורה כמאבק של קומץ אנשים 'משוגעים לדבר' שפעלו בניגוד לקונצנזוס הציוני, שהתבטא באידיאולוגיה של 'כיבוש השממה' . 'לא כולם בירכו על ההישג [ הקמת שמורת החולה ] . "דונם פה דונם שם" הייתה אז הציונות האמיתית ללא מירכאות . אין פלא אפוא שהיו מי שראו בייעוד שטח לשמורת טבע רמז למזימה מסוכנת, "לזרוק את היהודים לים", "כדי להותיר את ארץ ישראל לחיות 12 אלון טל, שייסד את תחום ההיסטוריה הסביבתית בישראל, הציג ולצמחים"' . את יו"ר קק"ל יוסף ויץ כמתנגד העיקרי של היוזמה להקמת שמורת החולה בהסתמך על זיכרונותיו של הזואולוג היינריך מנדלסון : 'הוא [ יוסף ויץ ] החל לצעוק עלי ולדפוק על השולחן . אתה רוצה אדמה לחיות ולצמחים ואם זה 13 פז הציג את היה תלוי בך, לא היה נשאר כלום ליהודים . אתה עוכר ישראל ! ' . תגובתו הראשונית של ויץ להקמת שמורת החולה באופן דומה . עם זאת הן פז הן טל ציינו שויץ השלים בהמשך עם ה'ירוקים' ופעל למען הקמת שמורת 14 החולה ושימור טבע בכללותו . בספרות המחקר האקדמית הטענה הרווחת היא שהדרישה להקים שמורת טבע במהלך ייבוש החול...  To the book