מבוא לגלות את התנ"ך דרך הבדואים

8 יצחק קלינטון ביילי "לא באתי לבקר כי אני עסוק בפרויקט שעלי להשלים עד יום שישי", הסברתי, "אבל הרי אין לי כל סיבה לכעוס עליך, ולכבוד יהיה לי לבקר אצלך בשבת" . סויילם ידידי היה כמדומה מרוצה מן ההסבר, שתה את התה שלו והלך . אך כעבור יומיים, ביום שלישי, חזר שוב לביתי, ואחרי שהכנתי לו תה והתיישבנו בחדר עבודתי הצנוע, כשעמדנו לפתוח בשיחה קלה, הישיר אלי מבט והצהיר בכובד-ראש, "אתה ודאי כועס עלי . אחרת לא היית דוחה את ביקורך עד שבת" . שוב הסברתי שעלי להקדיש כל דקה פנויה להשלמת הפרויקט עד יום שישי, ואין לו לייחס את היעדרותי מאוהלו לא לכעס ולא לכל דבר אחר . הוא הנהן בראשו להסכמה, שתה את התה שלו והלך . אלא שביום חמישי אחרי הצהריים בא שוב, וגם הפעם שתינו תה . אך הפעם, כשהחל קובל באוזניי על היעדרותי, החלטתי לעזוב לזמן מה את שולחן הכתיבה . "איפה המאהל שלכם ? ", שאלתי . "מעבר לרכס, מערבה מכאן", השיב . "הגעת ברגל או על גבי גמל ? " . "ברגל" . "יופי ! " הכרזתי, "אחזיר אותך בג'יפ" . בהגיענו למאהל סויילם עמד על כך שאשתה קפה אצלו באוהל, כמיטב המסורת הבדואית . אור עדין של שעת בין-ערביים במדבר ומראה אשתו של סוי...  To the book