81׀ הת'ר דיון מאקאדם נוספות . צילמתי והקלטתי ראיונות עם קרובי המשפחה הללו, אך בלי ניצולה שתסכים לדבר איתי — ומשפחה שתתיר לה לדבר איתי — לא היה לי שום סיכוי לקבל אי-פעם תשובות לשאלות האלה . אני מבינה את הרצון להגן על הנשים הקשישות ; אם הצלחת לשרוד את אושוויץ ואת מחנות ההשמדה ולהישאר בחיים עד גיל תשעים ויותר, למה שתרצי לחשוב על הגיהינום ההוא ? אני לא רוצה להעיק על אף אחד, ובמיוחד לא על הנשים המדהימות האלה, בשאלות מכאיבות שמעלות באוב את רוחות הבלהות של העבר . שנה אחרי שיחתי עם רוזנה, שלחתי אימייל לקרובי משפחה בני הדור השני, ושאלתי אם מישהו מהם ירצה לשחזר את מסעה של אמו לאושוויץ מסלובקיה לרגל יום השנה ה- 75 לטרנספורט הראשון . קרובים לא מעטים הביעו עניין, אך בסופו של דבר יצאה קבוצה קטנה ואינטימית שמנתה שלוש משפחות : הבנים של אֶרנָה ופֶלָה דרֶנגֶר, שבאו מישראל ( אבי ועקיבא ) ; משפחתה של אידה אייגרמן ניומן, שבאה מאמריקה ( תמי ושרון וילדיה של תמי : דניאלה וג'ונתן ) ; ובתה של מָרטָה פ' גרגור ( אורנה מאוסטרליה ) . ואז, כמה שבועות לפני שנועדנו להיפגש, נודע לי שאדית פרידמן גרוסמן בת התשעים ושתיים ...
To the book