מבוא

דוח מחקר 14 בדומה למדינות רבות בעולם, גם בישראל נעשו שינויים שמטרתם לחזק את מערכת הפנסיה ולייצבה, למנוע גירעונות אקטואריים ולהתאים את המערכת לשוק העבודה המשתנה . שינויים אלה כוללים העלאת גיל הפרישה ; מעבר מתוכניות המגדירות את הזכויות לתוכניות המגדירות את ההפרשות ; שינוי הבעלות על קרנות הפנסיה ; מתן הטבות מס לחיסכון הפנסיוני ; הנהגת חובת פנסיה על כלל המועסקים ; צמצום הקצאת אג"ח מיועדות . אולם צעדים אלה אינם מספיקים, ויש להמשיך ולפעול לחיזוק המערכת שתוכל לעמוד בתשלומים המצופים ממנה אגב מתן תנאים שיובילו לקיומם בכבוד של האזרחים הוותיקים לאחר הפרישה . לאחרונה, עם פרוץ משבר הקורונה, אנו למדים שייתכנו תקופות שבהן תופסק התעסוקה בבת אחת וללא כל התראה מוקדמת למספר רב של עובדים, והמצב הפיננסי הן של המערכת והן של העובדים יחמיר . במצב זה הביטוח הלאומי, שהכנסותיו מגבייה פוחתות והוצאותיו גדלות ( בעיקר על דמי אבטלה ומענקים לסיוע ) , ייכנס לגירעון במועד מוקדם מן הצפוי, והעובדים שהחיסכון לטווח ארוך שלהם נפגע ( הן מהפסקת ההפרשות והן מתוך אילוץ להשתמש בכספים אלה ) עלולים למצוא את עצמם עם הכנסה נמוכה אף י...  To the book