טיפוס ב: משפטי שאלת־ברירה מטיפוס משפטי שאלת־חלק

פרק 7 : משפטי שאלת-ברירה ומשפטי התשובה עליהם | 325 שאלת-חלק של ברירה הם משפטי שאלה סגורים המצפים למשפט תשובה שאינו מכיל יסוד לקסיקלי חדש, אלא את אחת החלופות המצויות במשפט השאלה, כלומר קבוצת חלופות אפשריות מפורשת . משפט השאלה מונה כמה תשובות אפשריות ומורה לבן-שיח לבחור באחת מהן בלבד . כאשר משפט השאלה פותח בכינוי שאלה, משפטי התשובה האפשריים הם צירופים שמניים או פסוקיות הממלאים תפקיד של צירוף שמני ( כגון נושא, נשוא שמני ) ; וכאשר משפט השאלה פותח בתואר פועל של שאלה, משפטי התשובה האפשריים הם תוארי פועל, צירופי יחס או פסוקיות הממלאים את תפקיד תואר הפועל ( כגון נשוא צ"י במשפט שמני, תיאור זמן, תיאור מקום ) . על פי בלנפ ( 1963 ) , מילת השאלה מורה על קטגוריה שהאלמנט הנעדר שייך אליה כמקרה פרטי, לכן הוא מכנה את קבוצת חלופות האפשריות בשם "הנשוא הקטגוריאלי" . אפשר גם לתאר משפטי שאלה אלו כצירוף של שני משפטי שאלה : הראשון משפט שאלת-חלק רגיל הפותח בכינוי שאלה או בתואר פועל של שאלה ; והשני משפט שאלת-ברירה הבנוי מצ"ש או מצ"י בלבד . מבחינה תחבירית אפשר לראות באפשרויות הברירה תמורה לכינוי השאלה או לתואר הפ...  To the book