הקשרים בין משפט שאלה למשפט תשובה

פרק 1 : מסגרת מושגית | 35 המבלין ( 1973 ) קובע כי משפטי שאלה מציינים את מערכת התשובות האפשריות עליהם . טענה המוצעת בתור תשובה על שאלה מסוימת תיחשב ללא-תשובה אם האפשרות שנבחרה אינה שייכת לקבוצת האפשרויות המוצגת באמצעות משפט השאלה . קרטונן ( 1977 ) והופלמן ( 1983 ) ממשיכים השקפה זו, אך מדגישים כי משפטי שאלה מייצגים רק את מערכת התשובות הנכונות . השלב הבא בהתפתחות השקפה זו נמצא אצל בראון ( תשמ"ג ) . הוא מחלק את התשובות לשלושה סוגים : ( א ) תשובות נכונות ; ( ב ) תשובות אפשריות ; ( ג ) לא-תשובות . הוא מבחין בין תשובות נכונות ותשובות אפשריות, מצד אחד, לבין מענה של המשיב המוצע כתשובה אך אינו תשובה על השאלה כלל, מצד אחר . תשובה אפשרית היא תשובה המתאימה למשפט השאלה מבחינה תחבירית בלבד . משפט השאלה יכול ללמד אם התשובה אפשרית או אם היא לא-תשובה, אך לא אם היא נכונה . כל תשובה נכונה היא תשובה אפשרית, אך לא כל תשובה אפשרית היא תשובה נכונה . כבר בשנות החמישים של המאה ה- 20 טוען הלוגיקן סטראוסון ( 1950 ) כי לשפה רגילה אין לוגיקה מדויקת . הפרגמטיקאי מי ( 2004 ) טוען כי השפה אינה עניין של הלוגיקה שפירושו...  To the book