משפט שאלה ושאלה

פרק 1 : מסגרת מושגית | 23 5 כל משפט שנאמר יכול להיות שייך רק גם במילוני הדקדוק והבלשנות באנגלית . לסוג אחד של משפטים ורק לו . לעומת זאת הוא יכול להשתייך לכמה פעולות דיבור עקיפות שונות על פי הדוברים והנסיבות ; אין יחס אחד לאחד בין פעולות הדיבור העקיפות לצורת המשפט ולסוגו . וכך משפט הגדה, כגון "אתה ודאי עייף מאוד", אינו מוסר מידע כי הדובר אינו יודע מהי תחושת הנמען, אלא הוא בתפקיד של שאלה . המוען רוצה לדעת אם הנמען עייף ( קניג וזימונד, 2007 ) . גם בעברית הוגדר משפט שאלה "משפט שמצד התוכן וההטעמה מבקש המדבר תשובה על שאלה בהטעמת שאלה" ( פרץ, תש"ה, עמ' 68 ) . הגדרה זו רואה ביחס בין הצורה לתוכן יחס חד-ערכי . עם השנים חלה התקדמות רבה מאוד במחקר התחביר : שלושים וחמש שנים אחרי הגדרת פרץ, קבע צדקה ( תשנ״א ) נחרצות כי חלוקת המשפטים בתחביר מתאימה רק לצורתם החיצונית של המשפטים, ולא לתפקידם . הלוגיקנים הקדימו את הלשונאים והבלשנים בהבחנתם בין משפט שאלה לשאלה : כבר ב- 1926 קבע הלוקיגן לב כי יש להבחין בין משפט שאלה לבין שאלה . משפט שאלה הוא כמו משפט הגדה, הוא יש לשוני . שאלה אינה יש לשוני ; כמוה כטענה – ...  To the book