להיות חופשיים בעירנו

מלחמת הרחובות והבתים 496 ואחריהם משתרכים שובלים ארוכים של אומרי- הן וצבאות של משתפי-פעולה . לא באמת קשה לדעת מי נגד מי . כל אלה, השליטים, האוליגרכים, אומרי-ההן ומשתפי- הפעולה, הם כל מי שהם לא אנחנו . אבל עכשיו, כשכולנו ממילא מסוכנים, מוטב שנשוב ונזכיר לעצמנו מיהם אותם ״אנחנו״ . אנחנו הם בפשטות אנחנו העירונים . זו כבר לא יכולה להיות רק מטאפורה, כפי שכתב לפבבר ב״הזכות לעיר״, וכיום אלה פחות או יותר כבר כמעט כולם : בורגנים, פועלים ובוהמיינים, שכירים, עצמאים ומובטלים, אזרחים, מהגרים ופליטים, כל אותם אלה שמתגוררים בעיר ומשתמשים בה, שקמים בכל בוקר כדי להילחם את מלחמתם היומיומית ברחובות ובבתים . יש כמונו מיליונים, שרה אתי אנקרי, ואולי כבר יש מיליארדים ויכול מאוד להיות שיהיו עוד . אנחנו הנתינים של מדינת המשטרה, ההמון הדומם, חומרי הגלם של הסטטיסטיקה והמטא-דאטה . אנחנו הפלנקטון שמזין את הלווייתן . הוא חי על חשבון החלומות ארגוני פשע בינלאומיים, סוחרי נשק פרטיים, טייקונים אקסצנטריים וחברות מסחריות משחקים כולם באותו מגרש ונאבקים על אותם משאבים ונכסים . הרומן זכה ב - 2008 לעיבוד קולנועי בשם Babylon A...  To the book