פול ויריליו / עיר חשופת–יתר (1972)

מלחמת הרחובות והבתים 422 ברכבת התחתית שבו ניתן לחזות בהגשמת חזונם של האחים לומייר ; אנו נספרים, נשקלים, נסרקים - עד לטמפרטורה שלנו שחיישני אינפרא – אדום בוחנים על מנת לנחש את תנועותינו, להפתיע את פעולותינו . . . על מנת להתריע בפני כל התקפה על ארצות הברית, מחשב משרטט דרך קבע את מסלוליהם של עצמים באוויר ובחלל באמצעות אינספור רדארים ומכשירי מעקב . בצרפת, מרכז הפיקוח של הכבישים שברוני – סו – בואה מצויד במפה עצומה של צרפת שבה מוארים המסלולים העמוסים . . . אבל מי יתריע בפנינו כאשר מתבצעת האזנה על קו הטלפון שלנו, או כאשר מצלמה שהוסתרה בתוך אדנית פרחים מעל לכניסה לאוניברסיטה בולשת אחרינו, בימי שביתה, למען שירותי הביטחון ? בשעה שהעיתונים היומיים מתאמצים לשרוד ויומני החדשות נעלמים ממסכי הקולנוע, נראה שאיש אינו מעריך כראוי את ארסנל המארב, אותו ג׳ונגל לא מוכר שיש המכנים אותו ״קווי ההיעדרות״ שלנו . בית הזכוכית הוא סמלה של חברה שקופה, חשופת – יתר לגסות המבט המשטרתי . כמו הרשת העירונית שנפרשת על שכונות ומזכירה לנו את המורשת הקולוניאלית, כך קיר המסך חושף בפנינו מצב : מאחורי המיתוס של טבעיות שנמצאה מחד...  To the book