|
|
לברוח מהכלא הארכיטקטוני 289 ומתיימר לכונן אחדות מוחלטת של הסביבה האנושית שבה ההפרדות מסוג עבודה – פנאי, משותף – פרטי בסופו של דבר יתפוגגו . אבל עד אז, הפעולה המינימלית של האורבניזם המאחד היא במגרש המשחקים שבו נפרשים כל הבניות שמייחלים להן . המגרש הזה יהיה ברמת מורכבות כשל עיר עתיקה . 6 . לא מדובר כאן במלחמה במכונית כמו המלחמה ברע . הריכוז הקיצוני של המכוניות בתוך הערים מביא לכך שבאופן דיאלקטי תפקידן מתבטל . האורבניזם כמובן אינו צריך להתעלם מהמכונית, אבל עוד יותר מזה אסור לו לקבל אותה כנושאו המרכזי, עליו לחתור לדלדולה . בכל מקרה, אפשר לשקול את איסורה של המכונית בכמה אזורים חדשים כמו בכמה ערים עתיקות . 7 . אלה שמאמינים במכונית הנצחית אינם חושבים, אפילו לא מהבחינה הטכנית הצרה, על צורות תחבורה אחרות בעתיד . למשל, כמה דגמים של הליקופטרים שנמצאים כעת בשלב הניסויים בצבא ארצות הברית בוודאי יהיו כבר בשימוש ציבורי בעוד עשרים שנה . 8 . הנתק בדיאלקטיקה של הסביבה האנושית לטובת המכוניות הפרטיות ( מיזמים לפתיחת כבישים מהירים בתוך פריז שגורמים הרס לסביבות המגורים בעוד שבמקביל משבר הדיור מחריף ללא הרף ...
To the book |
|
|