|
|
186 ח ל ק ר א ש ו ן רק שתינתן לו שינה ללא סוף, ושמי שיעירו יישרף כליל במבט הראשון שישלח מעיניו . משאלתו התמלאה . בתוך מערה הצפונה עמוק ברחמו של הר שכב המלך מוצ‘וקונדה לישון, ובה נם לו במרוצת הדורות המתחלפים . אנשים, עמים, תרבויות, עידני – עולם עלו מתוך הריק ושבו ונעלמו בו, והמלך הזקן, שרוי בחוסר – הכרה מאושר, שרד את כולם . כך הוסיף אותו איש – הר זקן לחיות ולרוות תרדמה עמוקה, על – זמני כמו הלא – מודע הפרוידיאני מתחת לעולם – הזמן הדרמטי שאנו חווים באופן כה הפכפך באמצעות האגו . היקיצה באה לבסוף - אך היא אירעה באופן מפתיע, המציג באור חדש את כל שאלת מסעו של הגיבור, ואף את בקשתו המפליאה של המלך הרם לזכות בשינה כמתת עילאי . וִישנוּ, אדון העולם, התגלם באותה עת בגופו של עלם יפה – תואר ושמו קרישנה, שעלה לכס המלוכה לאחר שהציל את הודו מעַם של שדים עריצים . הוא משל בהודו בשלווה אוטופית כאשר פלש אליה פתאום צבא ברברים מצפון – מערב . קרישנה המלך יצא להילחם בהם, אבל כיאה לטיבו האלוהי ניצח במלחמה בעזרת תכסיס פשוט ומשעשע . ללא כלי נשק, עטור מחרוזות לוטוס, יצא ממעוזו ופיתה את מלך האויב לרדוף אחריו ולתופסו...
To the book |
|
|