98 ח ל ק ר א ש ו ן ירידתה של פסיכה אל השאוֹל היא רק אחת מ אין – ספור ההרפתקאות של גיבורי המעשיות, האגדות והמיתוסים . בין המסוכנות שבהן הרפתקאות השאמאנים של העמים הצפוניים ביותר על כדור הארץ ( תושבי לפלנד וסיביר, האסקימוסים, ושבטים אינדיאניים מסוימים ) היוצאים לחפש ולהשיב את נשמותיהם האבודות או החטופות של חולים . השאמאן הסיבירי עוטה לרגל ההרפתקה תחפושת קסם המייצגת ציפור או איל - שהם צל תמציתו של השאמאן עצמו, צורת נשמתו . התוף שבו הוא אוחז הנו הנשר, האיל או הסוס שלו, האמור לשאת אותו על גבו במרוצתו או במעופו . הוא נעזר גם במטה שבידו ובפמליה של בני – לוויה נאמנים ובלתי – נראים . אחד החוקרים המוקדמים ששהו בקרב הלפלנדים תיאר בצבעוניות רבה את הטקס המוזר שערך אחד השליחים האלה אל ממלכות המתים . 113 היות שהעולם – שמעֵבר הוא מקום שבו שורר לילה נצחי, חייב הטקס השאמאני להתקיים אחרי רדת החשכה . ידידיו ושכניו של החולה מתאספים בבקתתו המוארת באור עמום ומהבהב ומתבוננים היטב בתנועותיו של המכשף . ראשית כול הוא מזמן את הרוחות המסייעות ; הן מגיעות, אך איש מלבדו אינו רואה אותן . בטקס מסייעים שתי נשים בלבוש ט...
To the book