הקדמה

יפה וולפמן 10 על מנת להעלות את בעיות התקופה בלי להפוך את במת התיאטרון לזירת הפגנה פוליטית ; כל זאת תוך שמירה על פרספקטיבה אשר דורשת מהצופים חשיבה מעמיקה ובדיקה מחודשת של עמדותיהם . את זאת עושה סארטר תוך ויכוח עם אנשי רוח ומחזאים דוגמת קלודל, ברכט, יונסקו ובקט . ב הישות והאין סארטר מחייב כל אדם לפעול לביטול השפעתו השלילית של ה"אחר" כדי לבטא את חירותו ; במחזה המוקדם "הזבובים" הוא מציג זאת בדמותו של אורסטס, אשר מצליח להכניע את ה"אחרים" המוחלטים ) האל יופיטר והשליטים הפוליטיים העריצים — אגיסטוס וקליטמנסטרה ( . ב"בדלתיים סגורות" מוצגים ה"אחרים" בדמותם של המתים, שוכני הגיהינום, גארסין, אינז ואסטלה, לצד ה"אחרים" המוחלטים שיצרו את הגיהינום ) הכובשים הנאצים ונציגי וישי, נרמזים ( . החל מראשית שנות ה – ,50 שנות המלחמה הקרה, חלה תפנית בעמדותיו החברתיות והפוליטיות של סארטר : עתה הוא מתעניין יותר בקבוצות מקופחות בחברה, שכן לדעתו בחברה שאינה שוויונית חייבים לתמוך בחלשים . ב"השטן והאל הטוב" מוצג הגיבור כ"אחר" שנתפס בהתחלה כ"שטן" ואחר כך כ"אל הטוב", אולם במהלך המחזה הוא מבין שעל מנת לעזור ל"אחרים" עליו...  To the book