|
|
עופר שיף 430 עם חומות מתבדלות ומדירות שמטפחים דתות ולאומים אחרים, אלא גם עם אלו שנבנות ונהרסות בתוך גבולותיו של הקולקטיב הלאומי והדתי היהודי, ובמיוחד עם אלו שטופחו על ידו עצמו כמנהיג הציוני האמריקאי המרכזי בתקופת המאבק להקמת המדינה היהודית . לטעמי, הרלוונטיות של גישתו של סילבר נעוצה בהתעקשותו לראות בכל סוגי החומות הדתיות, התרבותיות והלאומיות גם גורם שמגונן ומאפשר בשעת הצורך למצוא מקלט מפני העולם וסכנותיו, אבל גם נקודת משען שממנה אפשר להתכונן ולפרוץ קדימה לעבר עולמות אחרים — שגם הם, כפי שהתברר לסילבר שוב ושוב, מוקפים בחומות, וחוזר חלילה . התייחסות כפולה זו של סילבר למושג "החומות" היא לתפיסתי המרכיב המסביר המרכזי של משנתו ופעילותו, והיא גם המרכיב שעשוי להיות רלוונטי לשיח הישראלי והיהודי העכשווי . צריך להבין התייחסות כפולה זו של סילבר, לא כהתייחסות אמביוולנטית לעצם הצורך בחומות הלאומיות, אלא כהתייחסות כפולה במידת ההחלטיות שלה — התייחסות שמקדשת ומחייבת את הצורך בחומות ) ולאו דווקא את החומות עצמן ( באותו הלהט והשכנוע הפנימי שבו היא מבקשת לקעקען ולנפצן . להט כפול זה הוא הגורם המרכזי שצריך לה...
To the book |
|
|