פינוי האוגדה הבריטית הראשונה מאוסטרבק

386 ארנהם - כישלון בצל הגבורה ארקהרט העייף והמוטרד החל עתה בתכנון המורכב של הנסיגה . הדרך היחידה לסגת הייתה צליחת נהר שרוחבו 365 מטר, שהפריד בין אוסטרבק לדריל . ארקהרט תכנן את הנסיגה בדומה לנסיגה הבריטית המפורסמת בגליפולי בשנת 1916 . היה עליו ליצור את הרושם כי הלחימה נמשכת כרגיל, בעוד קבוצות אחדות, שבחלקן הורכבו מפצועים שיכלו לירות אך התקשו לנוע, היו אמורות להחליף את החיילים שהגנו על הקו . ארקהרט רצה ליצור את הרושם שכוח האש של האוגדה לא נחלש, ולכן כל פצוע שהיה מסוגל להחזיק בנשק הוכנס לעמדות . התכנית הייתה שהכיס יתכווץ כמו שקית נייר - מלמעלה כלפי מטה . תחילה יתפנו הכוחות מצפון לכיס ההגנה וימשיכו כך דרומה . הוא בחר בשני נתיבי נסיגה לעבר הנהר . כדי לשמור מראית עין של "עסקים כרגיל" המשיכו אנשי הקשר לשדר הודעות ; הארטילריה של "שריף" תומפסון המשיכה בירי ; המשטרה הצבאית, הממונה על השבויים הגרמנים, המשיכה בשמירה ותוכננה להתפנות אחרונה . הוחלט שהפצועים קשה יישארו מאחור, וכך גם הרופאים, החובשים וקציני הדת . ארקהרט החליט לסמן את מסלול הנסיגה בסרט לבן, והטיל על טייסי הדאונים לשמש מדריכים שיובילו א...  To the book