ג'יימס מוריס גווין

90 ארנהם - כישלון בצל הגבורה בסוף מרס 1924 שוחח גווין עם קצין גיוס של הצבא האמריקאי . מאחר שהיה מתחת לגיל הגיוס, ,18 היה זקוק לאישור ההורים להתגייס . גווין ידע כי הוריו המאמצים לעולם לא יחתמו על כך, ולכן הצהיר כי הוא יתום . קצין הגיוס לקח את גווין ועוד כמה יתומים למשרד עורך דין, שם רשם את עצמו כאפוטרופוס לצעירים, ולאחר מכן חתם על אישור הגיוס . גווין הועבר לפנמה ועבר שם טירונות . פנמה נחשבה למקום לא נעים לשרת בו בשל החום והיתושים שהפיצו מלריה, אבל גווין דווקא אהב את המקום . הוא בילה את כל זמנו החופשי בספרייה, שם קרא והתעניין בעיקר בהיסטוריה צבאית קדומה . גווין רצה לפתח קריירה צבאית, ובעצת הסמל שלו, ויליאמס, נרשם לבית ספר צבאי מקומי כקרש קפיצה לווסט פוינט . הוא עבד ללא ליאות ועבר את הבחינות, וכך נפתחה בפניו הדרך להגיש בקשה להתקבל לווסט פוינט . לווסט פוינט הגיע גווין בקיץ 1925 . בעת ההרשמה הצהיר שגילו 21 , אבל בפועל היה בן 18 . הייתה לו השכלה בסיסית בלבד, וכדי לעמוד בדרישות הקשות של המכללה היה משכים בשעה 30 : 04 בכל בוקר ולומד . לאחר ארבע שנים של למידה קשה, סיים בשנת 1929 את המכללה הצבאית...  To the book