|
|
101 אל תקראי לי מטאטא עת לא הפסיק לדבר ולתכנן אינספור תוכניות הנוגעות לאופי הבילוי . באופן מוזר ניסה גל להתאים את אופי הבילוי המתוכנן לאיזושהי מציאות שראה לנגד עיניו והתנהל באובססיביות על פיה . באחד המקרים, למשל, תכננו לצאת לקניון . לפתע החליט גל שחסרים לו מכנסי ג’ינס, אף שמעולם לא התלונן על כך, לא דיבר על כך ולא ביקש . למען האמת, פריט זה מעולם לא חסר לו, ודאי לא כפי שהציג זאת לפני היציאה לקניון . מאותו רגע שבו צייר לעצמו מציאות, שבה פתאום חסרים לו מכנסי ג’ינס, הוא לא הפסיק לדבר ולנדנד באובססיביות על כך, אף שהנושא מעולם לא עלה קודם לכן . פתאום המציא הסברים שונים ומשונים על הצורך שלו במכנסיים כאלו, ותיאר זאת בקיצוניות כזו כאילו חייו תלויים בכך . המשקל הרב שנתן לנושא היה חסר פרופורציות לחלוטין, ולאדם זר שאינו יודע במה מדובר היו הדברים שאמר נשמעים מוזרים ביותר . ההתעסקות חסרת הפרופורציות בנושא נבעה, כמובן, מהיותו על הרצף האוטיסטי ומחוסר יכולתו לווסת את צרכיו ורצונותיו . גל בנה לעצמו מטרה כלשהי לשיטוט בקניון, המצדיקה את עצם הבילוי . רצונו של גל לצייר מציאות מסוימת אשר תתאים לצרכיו הוא מאפי...
To the book |
|
|