“איזה יום היום?”

33 אל תקראי לי מטאטא ומה מצפה לו אחרי כן . זהו שוב אותו מיקום העצמי ביחס לעולם הרווי באירועים, שינויים והפתעות . אם שינוי כלשהו במערכת היה צפוי, הכינו את גל מראש . אם ידעו מראש שמורתו לא תגיע, דאגו ליידע אותו במידת האפשר . הכנה זו מנעה את ההפתעה שבשינוי . מבחינתו, אם ציפה למשהו אחד וקיבל משהו אחר, כעסוֹ על עצם השינוי גבר והביא אותו לידי צעקות ואף לקללות . במקרים כאלו דאגה הסייעת שליוותה אותו בבית הספר להוציא אותו מן הכיתה עד אשר נרגע . ילדים רגילים מצליחים בדרך כלל להתמודד עם שינויים קטנים ויומיומיים כאלו . לא כך הדבר אצל ילדים על רצף האוטיזם . ילדים אלו יתקשו להתמודד עם שינויים והפתעות ועלולים להגיב בחרדה, וזו עלולה להיות לעתים קיצונית ואף אלימה . הניסיון לצפות מראש שינויים ולהכין את גל בהתאם להם היה לעניין שבשגרה, משהו שהשתרש היטב כחלק מהחיים, למרות הקושי להתמיד בכך ; אולם לצד הנסיונות להפחית את החרדות מהשינויים דאגתי תמיד ללמד את גל גם להסתגל לשינויים, להסתגל ליציאה מהשגרה ולקבל זאת בהבנה . דאגתי תמיד להבהיר לו שלא הכול תלוי בנו ושלא הכול בשליטתנו . לימדתי אותו שהחיים תמיד יזמנו לנו...  To the book