|
|
287 ♦ צביר המורדות : 10 פרק באה " כי היא , היא אומרת לה שלא הייתה צריכה לבוא . בקרה דעתה על בתה שבאה ל וכל רצונה להתפייס עם האם , מסבירה בבתא , " לא צריכה ממך , יש לי די משלי " . " לרשת אף פעם לא , כמה שיהיה לך . אני מכירה אותך : " אבל מרים בשלה , ברגעיה האחרונים אבל את " . בנה ישוע מציעה לאמה לתת הכול ל , היאגם אלמנה , בבתא " . יהיה לך די שואלת בבתא , " ? מה את רוצה מחיי . . . חלקי לעניים . " עונה האם , " הפירות תקטפי את רק שאל הקבר " : ובבתא מגיבה , אומרת מרים , " כלום לא מגיע לך , לא מגיע לך . " בייאוש חולה הייתה מרים כואבת שבשנות הנתק כשהיא ( . 93 " ) אפשר לקחת את הגינות - אי ועכשיו באת " , הנחת היחידה שיכלה להיות לה , בבתא את הנכד מנעה ממנה , ובודדה יש גם , כשמדובר באכזריות " . גסה ואכזרית , נשארת כמו שהיית . לקחת את הנתח שלך שנים לא העזתי . שכחת להוסיף כעורה . וכעורה : " משלה כלפי אמה " חבילה " לבבתא ץ הייתי משתכשכת בבית המרח . . . . ואני האמנתי , את אמרת ! ! ! כעורה – להביט במראה . מבעד לקיר אבן יכולתי לחוש את מבטך בבשרי . פתאום היו עינייך ננעצות בי , במים כל : " אבל בבתא בשלה ,...
To the book |
|
|