שינויים ומגמות בעולם התעסוקה

| ד"ר דב ינאי | | | למרות כל מנת המשכל ( ה - I . Q ) שבעולם, עדיין נזקק דוד למיומנות הפיזית כדי לקלוע בדיוק מרבי ובעוצמה נכונה . את מנת המשכל ( ה - I . Q ) הגדיר אלפרד בינה ב - 1905 . היא שימשה כמדד לרמת פיגור של אנשים לצורך קבלתם לטיפול במוסדות עבור הלוקים בפיגור . עד מהרה הפכה מנת המשכל למושג מפתח עיקרי בניבוי להצלחה, והורים, בתי ספר ומוסדות משתמשים בו עד היום ככזה . הדומיננטיות של המבחנים הפסיכומטריים ככרטיס כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה רק מנציחה את התפיסה הזו . אבל עם השנים למדנו לדעת שהעולם מלא דוגמאות של אנשים בעלי מנת משכל גבוהה שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם . טד קזניצקי, ילד הפלא הגאון שהתקבל בגיל 16 לאוניברסיטת הרווארד וסיים אותה בגיל 20 כדוקטור למתמטיקה, היה חסר לחלוטין יכולות וכישורים חברתיים . תרומתו לחברה הסתכמה בסופו של דבר בהפעלת פצצה במרכז סואן, שגרמה למותם ולפציעתם של אנשים רבים ( החוקרים, אגב, טענו שהרכב הפצצה נעשה בגאונות רבה… ) . גולמן, בספרו "אינטליגנציה רגשית" ( גולמן, 1997 ) , עומד על הצורך במנבא נוסף ומעלה את מקדם האינטליגנציה הרגשית, ה - E . Q לטענתו, ובצ...  To the book