פרק רביעי: הגישה הסטרוקטורליסטית

182  זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי לאובייקטים בדידים כלשהם בטבע, ללא התייחסות למבנים ( סטרוקטורות ) שבתוכם הם נוצרים ומתפקדים . בבסיס הגישה עומדת הטענה כי כל אובייקט הוא נגזרת של המבנה שאליו הוא שייך . בשל כך אופיו והגדרתו נגזרים מהיחס ומההשפעות ההדדיות שהוא מקיים בינו ובין שאר האלמנטים שבאותו מבנה . ולכן אין משמעות לבחינת תופעות או אובייקטים בנפש האדם באופן עצמאי, כעומדים מצד עצמם, אלא רק מתוך הבנת המבנה הרחב שאליו הם משויכים . גישה זו בפסיכולוגיה היא תוצאה של השפעת זרם מחשבה אינטלקטואלי שהחל להתפתח באירופה בסוף המאה ה- ,19 והגיע לשיאו בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 . ראשיתו של זרם הסטרוקטורליזם בתחום הבלשנות, כתוצאה מעבודתו של הבלשן השוויצרי פֶרְדִינַנְד דֶּה סוּסִיר ( 1913 - 1857 ) , המכונה אבי הבלשנות המודרנית . דה סוסיר הציע לבחון את השפה לא כאוסף של סימנים, כפי שהיה מקובל עד אז, אלא כשלד, מבנה המארגן את מכלול הסימנים המרכיבים אותו . השפה היא אם כל הסטרוקטורות — היא הסטרוקטורה הראשונה והיא ספינת הדגל של הסטרוקטורליזם . חקר השפה עסק במבנה שלה, ולא בתוכן שלה . השפה היא תופעה מיוחדת, שיש...  To the book