הגישה ההומניסטית על פי מאסלו

166  זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי שבעקבותיו אימץ את הגישה ההומניסטית על פני הגישה הביהביוריסטית . לדבריו, השינוי התרחש לאחר הולדת בנו הראשון : ״הסתכלתי בדבר הזעיר והמסתורי הזה והרגשתי אידיוט גמור . התרגשתי מהפלא העומד לנגד עיניי והרגשתי כה קטן, חלש וצנוע לנוכח הפלא הזה . נדמה לי שכל מי שאי פעם הביא תינוק לעולם לא יכול באמת להיות פסיכולוג התנהגותי . הביטחון של המטפלים ההתנהגותיים והיעדר הצניעות מצדם מזכירה לי ילד שמשחק עם פצצות אטום״ טען שם ( 1972 Salvatore, ) . בהמשך דרכו טען מאסלו כי הושפע רבות מגישתם של אדלר ופרום, ובגישה ההומניסטית מצא מכנה משותף רחב עם הפסיכולוגיה האינדיבידואלית שהגה אדלר . גם אדלר וגם הגישה ההומניסטית טוענות כי האינדיבידואל עצמו יכול להגדיר בצורה המיטבית את צרכיו, רצונותיו ושאיפותיו, ולכן הטיפול צריך להתחיל ממנו . לאחר שזנח מאסלו את הביהביוריזם, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליט לנסות ולהוכיח שבני האדם מסוגלים ליותר מאשר לזרוע הרס, חורבן, שנאה ודעות קדומות . הוא ביקש להניע את 'הכוח השלישי' בפסיכולוגיה, הלא הוא הגישה ההומניסטית . מאסלו טען נגד שתי התיאוריות ששלטו בת...  To the book