הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר (האסכולה הווינאית השנייה)

102  זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי זו עוררה בו תחושת נחיתות ביחס לאחיו ולחבריו, תחושה שהמריצה אותו להשקיע מאמץ בלימודים כפיצוי . בגיל חמש חלה אדלר בדלקת ריאות קשה . הרופאים ניבאו שימות, אך הוא הצליח להתגבר על המחלה . התנסות זו, ומותו של אח קטן ממנו, גרמו לו להחליט שמטרת חייו היא להפוך לרופא . אדלר הכיר בהשפעה הרבה של זיכרונות ילדותו על עיצוב חייו, ונראה כי נודעה להם השפעה רבה גם על תורתו . נוסף על כך, אחיו הבכור נחשב למוצלח במיוחד . עובדה זו עוררה את קנאתו של אדלר ודרבנה אותו, לדבריו, לדרוש מעצמו ולהשקיע אף יותר, כדי שיגיע גם הוא להישגים ולהצלחה . אדלר, שבראשית דרכו היה מתלמידיו הקרובים של פרויד, עמית מקצועי, ואף נחשב לידיד קרוב, נמנה עם החברים * בשנת המרכזיים של 'החברה הפסיכואנליטית הווינאית' . 1910 התמנה אדלר לנשיא האגודה, אך בשל מחלוקות חריפות עם פרויד נאלץ להתפטר בשנת 1911 מהאגודה ומהנשיאות בה . בדומה ליונג, גם אדלר חלק על חלקים מהתיאוריה הפסיכואנליטית של מורו פרויד . בדומה ליונג, שפרש מפרויד ב- ,1912 ופיתח את הפסיכולוגיה האנליטית, גם אדלר פרש מפרויד ופיתח את הפסיכולוגיה האינדיביד...  To the book