“אהבה“

המחזות ה“חדשים“ שנתגלו 207 דוד : אני לא יכול להיות פזיז מדי, בת-שבע . בת-שבע : אתה עלול להסתבך . וגם אני . דוד : לעולם לא . אני המלך . שום דבר רע לא יכול לקרות לנו . בת-שבע : לא, זה לא טוב . דוד : ולמה זה לא טוב ? זה טוב, ואני יודע מה שאני אומר ( הצידה ) היא תשכב איתי, אחרת היא לא הייתה מתווכחת . היא רוצה לשכב עם מלך . בת-שבע : אתה בטוח ? דוד : כן . בת-שבע : אמרתי לך : אני נשואה, מלכי . ואני אוהבת את בעלי . דוד : זה לא צריך להפריע לנו . אנחנו לא מתכוונים להפר את הנישואים שלך או לפגוע באהבתך לבעלך, או להכאיב למישהו . . . אוריה הוא איש נאמן, איש טוב וישר . . . אוריה אוהב את המלך — אנחנו לא נהיה כפויי-טובה . נתייחס לזה כמו לתקלה . . . כמו למקרה בלתי חשוב . . . החיים מלאים תקלות וכל מיני מקרים שחולפים ועוברים בלי להשאיר סימן . . . אין לזה שום קשר לשום דבר . . . אחרי הכול, אילו לכל מקרה הייתה משמעות, או אילו היינו צריכים לשקול כל מעשה שאנחנו עושים — את הטוב והרע ואת התוצאות — היינו צריכים להסתגר בבית ולא להניע אצבע . . . היינו צריכים למות . אבל אנחנו חיים ואנחנו רוצים לחיות . והסיכון הוא חל...  To the book