פרק שנים עשר: הלוח העתידי — סיכום

234 | הלוח העברי ה קבוע הפער הקטן בין אורך השנה הטרופית לאורך השנה העברית הממוצעת . לאורך . 3 השנים פער זה מצטבר לפער גדול . ישנן גישות שונות לפתרון הבעיה . יש הטוענים שאין צורך בשינוי ולעומתם יש גישות המציעות שינוי . כמובן יש גם לבדוק את ההתמודדות של קבוצות שונות המחזיקות בלוח המבוסס על תצפיות . מתברר שהאסלאם מציין עד ימינו את החגים לפי לוח אמפירי ( כלומר שיכול להשתנות, בהתאם לתצפיות ) , אבל כל חיי היום יום בארצות האסלאם מתנהלים לפי הלוח הגריגוריאני . המחיר שמשלם האסלאם על שימוש בלוח אמפירי הוא שהלוח הזה משמש רק לצרכים דתיים ואילו כל חיי המעשה מתנהלים לפי הלוח הגרגוריאני . בצורה דומה נהגה קהילת “ביתא ישראל“ : החגים צוינו לפי ראיית הירח ומצב הטבע אבל חיי היום יום התנהלו לפי לוח מקומי קבוע מראש . הקראים ויתרו למעשה על קביעת החודשים לפי תצפיות ובמקום זה הם מדפיסים מראש לוח המבוסס על אפשרות ראיית הירח החדש . המסקנה העולה מהשוואות אלה היא שחזרה ללוח על פי עדים תגרום להפיכת הלוח העברי ללוח לעניינים הלכתיים בלבד . מתוך זה, השיקול המציאותי דורש לכאורה שמירה על הלוח הקיים . לעומת זאת, בקרב הפו...  To the book