עקרונות התורה

46 | הלוח העברי ה קבוע קשה להניח ששינוי שהיו לו השלכות מרחיקות לכת, היה נחלתו של כל העם היהודי . 41 היטיב לתאר זאת פרופ‘ פלוסר : אחד הנושאים המושכים ביותר בחקר מגילות מדבר יהודה הוא הלוח המעניין והמשונה שלהם, לוח אשר לפיו חגגו את חגי ישראל כדרכם, ואשר בגללו פרשו מכלל ישראל ונעשו לכת נפרדת . כי הרי ברור שכל כת וכת שעזבה את דרכי התורה של כלל ישראל, פיתחה לעצמה לוח מיוחד, ודווקא הלוח המיוחד הזה הוא אחד מסממניה של פלגנות . אי-הסכמה בענייני חישוב החגים מבדילה את הקבוצות הפורשות מכלל ישראל . לקבוצות אלה אין שיתוף עם כל בית ישראל בחגיהם ובימים הטובים, כי הפורשים מהלוח היהודי חוגגים את חגיהם בזמן שונה . לפיכך, חוקרים רבים התנגדו לתיאוריה של פרופ‘ אליאור, בעיקר מפני שאין לה מקור 42 עסק בתיאוריה זו והפריך אותה ( ראה בפרק העשירי על לוחבתנ“ך . רחמים שר-שלום “קומראן“ ) . מעניין שכבר בספר בראשית ( ז, יא ) אנו מוצאים באותו פסוק גם את מושג השנה המתייחס לשמש וגם את מושג החודש המתייחס לירח : בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי-נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָֽה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה...  To the book