ההסתגלות

|| 295 כוחה של הרוח - פסיכולוגיה ותרפיה רוחנית את השרוי בכאב עם המוות - עם מותו הוא . אנו חודרים ונוגעים בסיטואציה המחויבת של הזדקנות, של מחלות ( במקרים מסוימים ) והמוות הוודאי של כל אחד מהם . איננו משוחחים על כך, אלא חודרים לחוויה עצמה ולתהליך, ובכללו, המנהגים הכרוכים בהכנתו לקבורה, להלוויה, לבכי הסובבים, לאמירות, לתפילות ולקבורה, תוך ההטמנה בבטן האדמה . . . איננו נידונים למוות אלא נידונים לחיים, ובדרך מהולדתנו למותנו יצרנו היפוך במשמעותן של החוויות שאנו חווים בחיינו . יש למלאן בתוכן . אנו נזקקים למנת אדרנלין מסוימת שתאפשר לנו קימה ליום הבא, אולם בל נחליף את " משחק החיים" ב" תכליתם" . חוויית הכאב שאנו עוברים חיונית לאפשרות להתמיד בכורח הנכפה עלינו לחיות את חיינו . אנו מלאי רחמים עצמיים, מאשימים את האחר, רואים בעצמנו כישלון, מלאי קינאה ושטנה לזולת ש"פגע" בנו או מנע מאיתנו השגת מטרה כזו או אחרת . ההצמדות ל"ארצי" ויניקת משמעות מגירויים העומדים בניגוד להוראות הדת וה"רוח", דוגמת רכילות, נבירה בחיי האחר הגוברת ככל שהוא או היא מוכרים לנו . ( זה לא משפט ) אנו שואבים סיפוק ממפגש שבו אנו מפגיני...  To the book