|| 293 כוחה של הרוח - פסיכולוגיה ותרפיה רוחנית לבין חיות הבר, הניזונות מבשר בני מינן ובני מינים אחרים . האל מבקש לשמר דרגת עליונות רוחנית מסוימת, שביסודה חמלה על נפש הבהמה והותרת גופה בלבד למאכל . העמידה בתנאי האיסור מותירים את האדם בחירות יחסית כשאין הוא כבול ואסור על ידי תאוותיו . "הכול מותר לי אבל לא הכול מועיל . הכול מותר לי אך לא אשתעבד לשום דבר, המאכל הוא בשביל הכרס והכרס בשביל המאכל" ( אל הקוריתנים, ו, ,12 13 ) . המשמעת העצמית שמפתח האדם באשר לתאוותיו וליצריו אינה יונקת מהוראות וממצוות שבצדן שכר ועונש . לכאורה יכול האדם לא לפעול במגבלות, ולחיות בשחרור מלא מכל איסור, "הכול מותר לי" . אולם ככל שמתיר האדם את עצמו מהמגבלות, הרי הוא מונע בידי דחפי הגוף במקומה של ההתאוות לרוח, לאל, לקיום הראוי לו כברוא בצלם . מכאן האיסורים החלים על התאוות לאשת האחר, על ניאוף, תוך הטלת מגבלות על דחפים מיניים, שהיו משעבדים את האדם לחיי הגוף וכובלים אותו אליהם במקומה של החירות בחיי הרוח . בחרתי באכילה מאחר שהיא מהמאפיינים של צורך קיומי, המחייב מתינות, איזון לשמירת בריאות הרוח והגוף . האדם אינו יכול למנוע...
To the book