הכשל במשמעות הערכים עם צמיחת הפסיכולוגיה כמדע

106 || ד"ר רות אנגל - אלדר הקיום האנושי הוא קיום של "אבסורד", ולכן כל שנותר לאדם הוא הדחף הרגעי, הפיזיולוגי קמעא, בדומה למתואר בישותו האבסורדית של מארסו, גיבור ספרו של קאמי "הזר" ( 1942 ) ובספרו של סארטר ( 1943 , Sartre ) , "היש והאין" . על הזיקה המתחייבת בין המוסר והערכים לבין קיום האל עומד מרטין בובר ( תשכ"ב ) הסוקר את ניסיונותיהם של פילוסופים בתולדות המחשבה האנושית להעניק משמעות מוחלטת לערכים . תורת האידיאות של אפלטון, הצומחת בתנאים של עולם עתיק ופגאני, יוצאת חוצץ נגד הניסיון להעניק משמעות יחסית לערכים, ורואה במהותו של ה"ערך" את מוחלטותו . אובדנה של המוחלטות מצמית את הערך מכל משמעות . בובר נשען על מקורות העם היהודי ותולדותיו, כשראשית כינונו כעם יוסדה בערכיות שלוותה בהבחנה בין ה"טוב" וה"רע" וזיקתם למוחלט : "משפט וצדק, אישורו של היושר והכרעתו של העוול . . . שצריכה לשמש דוגמה לחברה האנושית . לא הסדר הקוסמי הוא שיקבע, אלא אדוניו, אדון השמים והארץ, הוא שהורה ליצורים האנושיים מעשה ידיו, כי יבדילו בנפשם בין הטוב והרע, כמו שהוא עצמו, בבריאת העולם, הבדיל בין האור והחושך" ( בובר, תשכ"ב, 304 )...  To the book