90 || ד"ר רות אנגל - אלדר מהמבנה ההירארכי של הנפש, וכפופים למה שמוגדר אצל פרויד כ"עקרון הממשות" . גם כאן עולה הצורך לשלוט בהם כדי למנוע כאוס חברתי, מאחר שטבע האדם "רע מנעוריו" . האזכור המפורט של חובת השליטה ביצרים נשען על יכולת ההבחנה בין "טוב ורע" . אין האדם נדרש לשלוט ולהימנע מהתנהגות מסוימת, אלא נדרש להיות מסוגל לזהותה כבלתי הולמת וכבלתי נכונה . כך שהזיקה לממשות ולסובב את בני האדם כיצורים חברתיים באופן עקרוני מיוסדת על היכולת של הבחנה זו . ה"אגו" מייצג את הרכיב שפועל בנפש לאיזון בין הדחפים שמקורם ב"איד" לבין המערכות והדרישות החברתיות . לכאורה, אין פער בין ה"איד" לבין ה"נפש החוטאת", המצויה בסיכון מול תאוות האדם ויצריו, לפי המקורות . ההבדל ניכר בציון הגורם שבפניו נותן ה"אגו" את הדין, ובא לידי ביטוי בערכים הנעלים שב"אני העליון" . לסיכום, המקורות מספקים את התשובה לכך בעגינתם את הערכים במוחלט . מקורם באל, והם שואלים ממנו את משמעותם העל - זמנית . פרויד, לעומת זאת, המיר את האל כמקור הערכים בהציגו רובד קיומי נוסף של הנפש המצוי בדרגה ההיררכית הגבוהה ביותר, בדמותו של ה"סופר אגו" או ה"אדון העל...
To the book