|
|
19 רכבת לילה מבגדאד 20 חי אמיל ביציאה משלושת בתי הספר נהגו לעמוד מוֹכרים של בייגלה سميط ( סמיט ) ושל בוטנים, ובחורף - של חומוס מבושל لبلبي ( לַבּלַבּי ) . הבוטנים היו מונחים במכל גדול ומחומם, והמוכר נהג למלא נייר מגולגל בצורת גביע ולמוכרם לתלמידים בעבור אגורה אחת فلس احمر ( פילס אחמר ) . בהפסקת הצהריים בבית הספר פרנק עיני ושמאש נהגנו לקפוץ למכולת הסמוכה ולקנות שקית צ׳יפס ולחמנייה . נהגנו לפתוח את הלחמנייה לאורכה, למלא אותה בצ׳יפס ולאכול אותה . כל - כך טעים . . . גם אחי רוני למד באותם בתי ספר, ולאחר מכן התקבל לבית הספר לרוקחות באוניברסיטת בגדאד, וסיים אותו בהצלחה . כך נהגו להצטלם בסיום הלימודים של האוניברסיטה . למדנו יחד, בנים ובנות, באותה כיתה . עונשים פיזיים על מעשי שובבות היו נהוגים אז, החל בעמידה בפינת הכיתה וכלה במכות על כפות הידיים באמצעות סרגל או שניים, לפעמים לרוחב ולפעמים לאורך ; וסטירות לחי שמשאירות סימנים על הפנים, כדי שההורים יוכלו לראות ויבינו שהילד שלהם הפריע בכיתה / התחצף / לא נשמע להוראות המורה . אני לא הייתי שובב, אבל גם אני סבלתי מנחת ידם של המורים . עברית למדנו רק בבי...
To the book |
|
|