22 פילוסופיה - 'שפחת התיאולוגיה' למצוא את סיבת הדברים בפילוסופיה של הטבע משמעו לגלות את שיעור פעולת אלוהים . ( יונתן אדוארדס, The Mind ) . בייקון, דקרט גלילאו ומצדדיהם דחו נחרצות את האמונה שבטבע חבויות משמעויות נסתרות . הם התייחסו אליו כפי שהוא וחקרו אותו במונחיו שלו . כל עוד ניתן להתייחס לטבע כמערכת הירוגליפים משוכללת, או כדבר הנתפס אך ורק כמקור למסתורין ופליאה, הרי שההפרדה בין תופעה אמיתית לשקרית בטבע הופכת משנית, אם לא כלל חסרת משמעות . השקפת עולם זו הביאה אומנם ליצירת עבודות אומנות וספרות מורכבות ומפוארות, אך ניתוצה היה תנאי 2 הכרחי למהפכה במדע . טרם התפתחות המדע המודרני במאות ה- 16 וה- 17 - שבוסס על פילוסופיה ניסויית, שפה מתמטית וסילוק כל שיקולים דתיים, תיאולוגיים וטלאולוגיים מהסבר פעולת עולם התופעות של הטבע - היסוד לגישה המדעית היה מבוסס על מחשבת ימי הביניים, הסכולסטיקה והרנסנס . לפיהן, התיאולוגיה נחשבה כ"מלכת המדעים", או "מדע המדעים" . המדע נתפס כשפחת התיאולוגיה . עולם הטבע נראה כמי שמסמל מציאות רוחנית עליונה הנמצאת מעבר לו, כלומר טיפולוגיה של הטבע שבה האחרון מבטא את תפארת אלוהי...
To the book