|
|
274 שגית בלומרוזן-סלע מכן חזר בתשובה ועלה ארצה . בארץ הוא למד במוסדות חרדיים, נישא ונולדו לו ילדים . פבלו עבד בעבודות זמניות שונות וחש חוסר ביטחון לגבי כיוונו המקצועי . לדבריו, כל ימיו הוא חש "זר", לא רק בארץ שאליה היגר אלא אף בארץ מוצאו ; הוא חש שאחרים נוטים ללעוג לו ושאם מישהו מואיל להיות בחברתו זה רק מפני שהוא "עושה לו טובה" . הוא אמר שהוא כל כך לא אהב את עצמו עד כי לעיתים ביקש את נפשו למות . בפגישות הבאות הלכה וגברה תחושתי שאכן מדובר באספרגר לאור מאפיינים נוספים שפבלו תיאר, כמו קושי לפענח הבעות פנים של אחרים, חרדה מאינטראקציות עם אנשים ( הוא סיפר לדוגמה כיצד פעמים רבות הלך ברגל במקום לנסוע באוטובוס רק משום שחשש מהאינטראקציה עם הנהג ) , רגישות לאורות, קולות וריחות ( הדבר התבטא גם בטיפול, כשביקש לאוורר את החדר אם היה בו ריח קל של אוכל או לסגור את החלון מחמת הרעש שבחוץ ) ומאפיינים נוספים שהתאימו לתמונה של אספרגר . לאור זאת, לאחר כמה פגישות החלטתי לומר לפבלו בזהירות שייתכן שיש לו אספרגר, כי חשתי שהדבר עשוי להכניס סדר בתחושות הבלבול, אי-הידיעה והרצון העז במענה שבהן הוא היה נתון . אמרתי ...
To the book |
|
|