חלק ג: הגרוטסקי כמטפורת–על לפילוסופיות פוסטמודרניות

177 מרלו – פונטי ניסה ליצור פילוסופיה שאמורה להסביר ולהבהיר את מקורות הידיעה, להראות כיצד מורכבת ובנויה חוויית הסובייקט לפני שהיא פוגשת את עולם המושגים ואת עולם החשיבה הלוגית – בינרית . בניסיון זה מרלו – פונטי מגלה את התפיסה כחוויה הראשונית של הסובייקט, ומגדיר אותה כמקור ההכרה . כדי להסביר ולהמחיש את מהותה של התפיסה, מרלו – פונטי מפתח פילוסופיה שבה הסובייקט הגופני תופס תפקיד מרכזי . הסובייקט הוא בראש ובראשונה גוף, טוען מרלו – פונטי, ורק מכיוון שהוא כזה, כלומר גופני במהותו, ביכולתו לתפוס את העולם . התפיסה אצל מרלו – פונטי הופכת להיות פעולה התלויה בהכרח בגוף, תפיסה אשר בנויה בעיקר על הקשר האינטימי וההדוק בין הסובייקט לבין העולם . קשר זה של קרבה בין העולם לבין הסובייקט מוביל לטענתי למציאות גרוטסקית המציגה סובייקט "דל" ) במובן זה שהוא עמום בגבולותיו, מתערבב עם העולם, ומכאן שהוא אינו יכול להיות מוגדר בבירור כסובייקט ( , סובייקט "מימי", "גמיש" מאוד, פתוח, בלתי מאופיין . מתקבלת מציאות אשר בה העולם 178 שרה כהן שבוט והסובייקט מהווים בסופו של דבר ישות אחת, אולם חרף היותה אחת היא שומרת על הבדלים ...  To the book