לחימה תת־קרקעית ברצועת עזה והמורכבות הצבאית בהתמודדות מולה

370 יואל רסקין מבוא השימוש במנהרות ותת-הקרקע ( תת"ק ) לצרכים צבאיים, הגנתיים והתקפיים ולשימושים אזרחיים מוכר בעולם ובארץ ישראל מזה אלפי שנים ( 2014 Shay ) . כיום מצויים ברחבי מדינת ישראל מגוון מערכות תת"ק פעילות ושרידים של מערכות אלה : מערכות קבורה קדומות, מתקני מים היסטוריים, מנהרות לאורך המוביל הארצי וקו צינור הנפט אשקלון-אילת, ומנהרות של כבישים ומכרות . כיום, בעידן המודרני, תת-הקרקע הרדוד מהווה ממד מפותח, חיוני ונפוץ בבנייה פרטית וציבורית, בחנייה ובפריסת תשתיות . מערכת הביטחון של מדינת ישראל מתמודדת עם איומי מנהור ומערכות תת-קרקעיות ברצועת עזה מאז מימוש הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 . בעקבות "אירועי אל-אקצה" בשנת ,2000 ההתמודדות של ישראל מול התעצמות המנהרות גדלה ומלווה בפגיעות טקטיות, חלקן בעלות משמעות אסטרטגית . פגיעות אלה כללו בין היתר את התפוצצות הנגמ"ש נושא חומר נפץ בציר "פילדלפי" ברפיח ( 2004 ) ואת המערכה הטקטית, המדינית והאסטרטגית של ישראל סביב חטיפתו והשבתו של רב"ט גלעד שליט ( בשנת 2006 ) . שליט נחטף דרך מנהרה התקפית חודרת בעקבות כשל במענה המבצעי הטקטי וכשל מערכתי בזמן ניהול ...  To the book