בייארת אל־בדווי - בית באר על אם הדרך בין מג'דל־אשקלון לחמאמה ותפקודו המרחבי

330 יואב גולסט ואברהם ( אבי ) ששון מבוא העיסוק בחקלאות אפיין את ההתיישבות בארץ ישראל לאורך כל התקופות וחצה מגזרים ואוכלוסיות . לצד ההתיישבות העירונית והכפרית התפתחו במהלך התקופה העות'מאנית חוות חקלאיות שנשענו על הבאר כמקור מים . התופעה מוכרת בעיקר בהקשר לענף ההדרים ביפו, שממנו צמחו בתי חווה רבים במרחב החקלאי סביב העיר . חוות אלה, שכונו "בייארות" ( יחיד : בייארה, بيارة , Bayyara ) , שימשו למגורי הפועלים ולאחסון הכלים והתוצרת . מסוף המאה התשע-עשרה, ובמקביל להתפתחותה של העיר מג'דל, שימשו הבייארות אף למגורי הבעלים, כמקובל בערי חוף ועיירות חוף אחרות בלבנט . תהליך דומה אך מצומצם בהיקפו ובקצב ההתפתחות שלו התרחש גם בכפרים הגדולים במישור החוף הדרומי, שם החלו לפתח את ענף ההדרים בשלב מאוחר יותר במאה התשע-עשרה, אז נבנו בייארות קטנות וצנועות יחסית בעיקר סביב הכפרים והעיירות הגדולות כגון מג'דל ( el - Majdal , المجدل ) . אתר בייארת אל-בדווי ( بيّارة البدويّ , Biaret el - Bedawi ) יושב בתוך בקעת מג'דל, בלב האזור החקלאי של הכפרים חמאמה ומג'דל . מפלס מי התהום הגבוה באזור אשקלון בפרט ובדרום מישור החוף הד...  To the book