הקדמה

8 ישי מבורך כאמור, זאת טרילוגיה תיאולוגית על אודות "אמונה שלאחר התוהו", שזהו החלק האחרון שלה . מה שקושר את שלושת החלקים הוא העובדה כי הם מטפלים בנושאים ובמקורות משותפים בכל פעם מזווית שונה . אולם ביתר שאת המאגד את החלקים השונים הוא העובדה ששלושת הספרים נכתבו מתוך אהבת תורה עד שבמובן מסוים זאת טרילוגיה על אודות האהבה הזו בפרט ועל האהבה בכלל . זאת כאשר אהבת תורה אין משמעה רגש חיבה כלפי אותיות התורה ; אותן חמימות והתרגשות שהן נחלת זה אשר מושרש ונטוע בתוך אורח החיים היהודי של מצוות ופסוקים, תפילות ומועדים, סעודות וקידושים ; גם לא "הנחת היהודית" ( יידישע נחת' ) שמדושנת בשומן קדושת המונוטוניות והחזרתיות של אורח החיים הזה . אלא אהבת תורה משמעה להיות בעל איווי כלפי האותיות-מסמנים האלו . להתעקש ולרצות מהן משהו שהוא מעבר להן . האהבה הזו באה במגע עם היסודות הטראומטיים של הטקסט . עם אותם אלמנטים אשר מערערים את סדרי העולם הדתי - מכלים אותם - אך בכל זאת מוסתרים וגנוזים בחובם . זאת האהבה . אהבת תורה היא מצב פסיכו-תיאולוגי, שביסודו אקט אנליטי שמבקש לחדור אל "אובייקט סיבת האיווי" ולמצוא בו את מה שאין ב...  To the book