א. פתיחה: מצוות יישוב הארץ

244 פ ר ק ר ב י ע י : ב נ י ה א ר ץ ו ב נ י ה ג ו ל ה 4 פיתחה הגמרא סוגיה על גבי הלכה זו, החותמת את משנת מסכת כתובות, מקיפה העוסקת בשבחה של ארץ ישראל וערך הישיבה בה, רובה - דברי אגדה . סוגיה זו היא הסוגיה התלמודית הגדולה והשלמה ביותר העוסקת בנושא זה . במבט ראשון בסוגיה זו נוצר הרושם שכל-כולה מכוון לחזק את ערך מצוות העלייה לארץ והישיבה בה . אולם עיון שני ילמדנו שכמו תמיד, הדברים מורכבים יותר . כל בר-דעת יכול לשער מדוע צפויה כאן תסבוכת : התלמוד הבבלי נוצר בבבל, האמוראים הבבליים חיו בבבל, ורוב-רובם לא עלו לארץ . היה עליהם להסביר כיצד זה אינם מקיימים את ההלכה הפשוטה שבמשנה . למצב הזה היה רקע היסטורי עתיק יומין שקדם לימי המשנה והתלמוד : בתקופת בית ראשון, ישב כל העם בארץ ישראל, אך לא כך היה בתקופת בית שני . העם שגלה לבבל לאחר חורבן בית ראשון, החל, לאחר הצהרת כורש, לחזור לארץ . שיבת ציון של גלות זו הייתה תהליך אטי, שבו עלו יהודים לארץ בגלים, בזמנים שונים . העולים המעטים יחסית לא הצליחו להביא לחיסולה של הגולה בבבל, וגם לא הצליחו לפתח בארץ מרכז כוח מדיני, כלכלי ותרבותי, כמו בימי בית ראשון . ברו...  To the book