ג. המורים

234 פ ר ק ש ל י ש י : ב י ת ה ס פ ר ב ק ה י ל ה יש יתרון בתחרותיות ובאיום הפיטורין, כי "כל אחד מתאמץ להתחכם שלא 49 יחשבו יותר חברו ממנו" . ממחלוקת האמוראים שבגמרא וממחלוקת הראשונים בפירושיהם עולה תמונה ברורה של התלבטות בין שתי מגמות, זו המצמצמת או אפילו פוסלת את התחרות לבין זו הרואה בה ברכה . יש בתחרותיות שבין המורים ממד שמשביח את ההוראה ומביא להצטיינות, אבל יש בה גם מידה הפוכה של הרפיית ידיים ויצירת אקלים בעייתי בין המורים . יכול להיות מורה טוב, אבל מבריק פחות מחברו, שהצבתו בתנאי תחרות עִמו תגרום לו להיכשל, בעוד שכאשר האיום מצד המורה המבריק מוסר מדרכו, הוא עושה את מלאכתו נאמנה . ולפעמים דווקא נוכחותו של מורה מוכשר בצוות, דוחפת את כל החבורה כלפי מעלה . מהמשך הסוגיה עולה שכל הוויכוח מתנהל בהקשר מסוים - כששני המורים הם מורים ראויים, אלא שאחד טוב מחברו . כאשר מדובר במורה כושל, שמזיק לתלמידים, גם רבא יודה שאין להשאירו בתפקידו . המחלוקת הבאה בין רבא ורב דימי היא כיצד לבחור בין שני מורים שלכל אחד מהם מעלות וחסרונות משלו : ואמר רבא : הני תרי מקרי דרדקי, חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס - מו...  To the book