ד. קדימויות ועדיפויות בחלוקת צדקה

154 פ ר ק ש נ י : צ ד ק ה ו ר ו ו ח ה הפתרון בכנות גמורה . מכאן לקח חשוב לגבאי צדקה שעליהם להיות נאמנים לרצונו של התורם ולכוון לדעתו כמיטב יכולתם . אמנם נכון הדבר שבמקרים מסוימים רשאים הגבאים לשנות מצדקה לצדקה, אך בדרך כלל אין הם רשאים להגיס לִבם ברצונותיהם של התורמים . אביי דייק מלשונו של רב שמואל בר יהודה, שפדיון שבויים היא המצווה הגדולה ביותר . רבא מברר מה טעם מצווה זו חשובה כל כך : אמר ליה רבא לרבה בר מרי : מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא ? א"ל, דכתיב : "והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי", ואמר רבי יוחנן : כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו . חרב קשה ממות - אי בעית אימא : קרא, ואי בעית אימא : סברא ; אי בעית אימא סברא, האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ; ואי בעית אימא קרא : "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" . רעב קשה מחרב - איבעית אימא סברא, האי קא מצטער והאי לא קא מצטער . איבעית אימא קרא : "טובים היו חללי חרב מחללי רעב" . שבי [ קשה מכולם ] דכולהו איתנהו ביה . אמר לו רבא לרבה בר מרי : מניין הדבר הזה שאמר...  To the book