ב. החצר והעיר

124 פ ר ק ש נ י : צ ד ק ה ו ר ו ו ח ה בהגנתה . על גבי משנת היסוד הזאת תפתח הגמרא את הדיון במכלול החיובים של תושבי העיר ופרטי הטיפול בהם . שער החצר שער הכניסה שהוצב על-ידי עורכי הגמרא לסוגייתנו, מקפל בתוכו את נקודת המתח העיקרית שתלווה את הסוגיה כולה, כולל חלק הצדקה שבה, אף-על-פי שבשלב הראשון מתייחסים לכאורה רק לדין המשנה, העוסק בנעילת החצר לצרכים הגנתיים : למימרא, דבית שער מעליותא היא, והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה, עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה ! לא קשיא : הא מגואי, הא מבראי . ואי בעית אימא : הא והא מבראי, ולא קשיא : הא דאית ליה דלת, הא דלית ליה דלת . אי בעית אימא : הא והא דאית ליה דלת, ולא קשיא : הא דאית ליה פותחת, הא דלית ליה פותחת . אי בעית אימא : הא והא דאית ליה פותחת, ולא קשיא : הא 65 דפותחת דידיה מגואי, הא דפותחת דידיה מבראי . [ שואלת הגמרא : ] וכי נאמר [ כמשתמע מן המשנה ] , שבית שער הוא מעלה ? והרי אותו החסיד שהיה רגיל אליהו [ הנביא ] לדבר עמו, עשה בית שער, ושוב לא היה [ אליהו ] מדבר עמו ? [ מתרצת הגמרא : ] לא קשה, בזו [ מדובר שבית השער ] מבפנים, בזו [ מדובר ש...  To the book