|
|
112 פ ר ק ש נ י : צ ד ק ה ו ר ו ו ח ה שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום [ כל אימת שלא היינו נותנים צדקה, ואילו כעת, יש לנו תירוץ, שנמנעים לתת בשל הרמאים ] , שנאמר : "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" . 49 החכמים מודעים לקיומם של עניים רמאים, והם מתייחסים אליהם באופנים שונים . רבי אבא, כמו מר עוקבא, נותן בסתר, אינו בודק בעניים ואינו מכיר אותם, ו"מסתיר עיניו" מן הרמאים . רבי אבא אינו תמים, אך הוא מעדיף להתעלם מן הרמאים ולא מן הצדקה . הוא גם לא רוצה לפגוע בכבודו של עני בחשד שהוא רמאי, או לגרום לכך שעני יתבייש להיחשף בפני נותן הצדקה ולכן יימָנע מליטול מן המגיע לו . כנגדם, רבי חנינא מקבל את דעתה של אשתו שהעני הסועד בכלי כסף וזהב אינו זכאי לקבל מהם צדקה . סיפורו של רבי חנינא מאזן את סיפורו של מר עוקבא, והוא פותח פתח לגישה הגורסת שלא לתת לעני כל מחסורו בכל תנאי, אף אם הורגלו לפרנסו שנים רבות . הסיפור של רבי חנינא מהווה מקבילה ניגודית לסיפור על מר עוקבא . מר עוקבא שמע על העני שמזלפים לפניו יין ישן, וכפל את מנתו, ואילו רבי חנינא שמע על העני שמגישים לו אוכל בכלי כסף וזהב, וחדל מלתת לו . אמנם אפשר להציע ...
To the book |
|
|