ה. בין הלבנת פנים לאונאת דברים

63 א ג ד ה ל מ ע ש ה מקושרת עם אונאת ממון . ראוי להבין אם כן מה שורש ההבדל היוצר את השוני המהותי בין שתי העבֵרות . נראה שאונאת דברים היא האיסור המבוסס מבין השניים . יש לה מקור בתורה, והיא מבוארת היטב לפרטיה בדוגמאות במשנה, בתוספתא ובתלמודים . מן הדוגמאות ניתן להכליל ולהגדיר הגדרה מופשטת של המעשה האסור : הקנטה וגרימת צער באופן של הטעיה והערכה לא נכונה של האדם או המציאות שבה הוא פועל . לא כן הלבנת פנים . זו מופיעה כמליצה, מטבע לשון קפוא, שאינה מוסברת ואינה מפורטת בשום דרך אחרת . 128 מקורה ופרטיה ההלכתיים אינם מפורשים במקורות התנאיים והתלמודיים . לפיכך, ייתכן שהלבנת פנים איננה עברה בפני עצמה, אלא אחד הסוגים של אונאת דברים 129 - כאשר היא נעשית 130 ברבים, וגורמת לביושו של האדם . אפשרות אחרת היא לראות את איסור הלבנת פנים כחלק מן האיסור הכללי 131 שכן גרימת בושת היא אחד הסעיפים של נזק, כאשר היא נעשית של נזיקין, בפני אחרים . הרמב"ם וספר החינוך בעקבותיו מנו מצווה זו כ'לא תעשה' בפני עצמו . הרמב"ם אף הציע לה מקור בפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", ובמאמר הספרא עליו "יכול אפילו את מוכיחו...  To the book