ב. גבולות החסד

235 א ג ד ה ל מ ע ש ה לגישה הזאת יכולה להיות סיבה חיובית או סיבה שלילית . במשפחה בריאה ומתוקנת, המעשה הזה יכול להתפרש כמחווה חיובית רווית אושר : ההורים צברו נכסים בחייהם ולעת זקנה אין להם שימוש בהם . צרכיהם מעטים יחסית, והם שמחים להעביר את הירושה לבנים ולראותם נהנים ממנה בחייהם . 47 אמנם, יכול להיווצר צורך בלתי צפוי של ההורים, בטיפול רפואי או בהוצאות אחרות, והבנים, מסיבה כלשהי, אינם ממהרים לסעוד את ההורים . יתכן שהדבר אינו נובע מרוע לב אלא מקושי מעשי . למשל, אם הבנים נמצאים בחוץ לארץ ואין ביכולת ההורים להשיג אישור רשמי מילדיהם להשתמש בכספים המופקדים בבנק . במקרה כזה, התקנה המשפטית מאפשרת להורים שלא להיות תלויים בנסיבות ומתירה להם ליטול את הראוי להם גם בלי אישורם של הבנים . זהו התסריט החיובי . דוגמה לתסריט שלילי : ההורים הגיעו להכרה שילדיהם יושבים ומצפים "מתי ימותו אלה ונזכה בירושתם" . לכן, הם מעדיפים להעביר להם את הירושה ובלבד שלא יחושו את המתח שסביב ענייני הירושה . אפשר לשער שילדים כאלה יגלו בעתיד מידה של אטימות לב, ולא יאפשרו להורים ליהנות בשארית חייהם כיאות מן הירושה שבה זכו בטרם עת...  To the book