ד. רצונה הוא כבודה

115 א ג ד ה ל מ ע ש ה רבי טרפון כאדם מבוגר, שהיה חכם ידוע, ושלגביו ההתפנות לעסוק בכיבוד אמו ברמה זו, מרשימה ללא ספק . המרכיב השני הוא הקביעות של המעשה, כלומר, התיאור אינו מתייחס לארוע שיא, אלא לשגרה יומיומית של רבי טרפון, ובכך ייחודו . הסיפור של רבי טרפון הוא מחצית מזוג סיפורים המשלימים זה את זה בירושלמי : אמו של ר' ישמעאל באה וקיבלת עלוי [ וקבלה עליו ] לרבותינו, אמרה להן : גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד . באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו, אמרו : אפשר רבי ישמעאל לא נהג בכבוד אבותיו ? אמרו לה : מה עביד ליך ? [ מה הוא עושה לך ? ] אמרה : כד דו נפק מבית וועדה אנא בעי משזגה ריגלוי ומישתי מיהן, ולא שביק לי . [ כאשר הוא יוצא מבית הוועד, אני רוצה לרחוץ רגליו ולשתות המים, ואינו מניח לי ] . אמרו לו : הואיל והוא רצונה הוא כבודה . בבבלי כבר ראינו, בעניין הגשת המים לשתייה, שלעיתים דבר והיפוכו יכולים להחשב ככיבוד . הסיפורים של הבבלי מתונים יותר ומתארים מציאות שכיחה : לפעמים, בעיקר כשהבן צעיר וההורים עדיין כשירים, הם "מכבדים" אותו, מאכילים ומשקים . ולפעמים, בעיקר כשההורים זקנים, והבן הוא הכשי...  To the book