פרק שישי

203פרק ו משנה ו ההודאה היא בלשון שאין בה נקיבת כמות, והנתבע טוען : "איני יודע כמה קיבלתי, וכל מה שקיבלתי הרי הוא לפניך" . , ושלישןןחצייאלאבידילךאין,בידךלימעותמלאסוכיא . 91,בידךליפירותביתא . 81הי"ז : " " . זו הודאה מידהושלישוחציו,מידהכיס,מידהושלישויוחצ,מידהשביתמפני,חייב במקצת, שכן הטענה במידה וההודאה במידה . המקרים מסוכמים במשנה בפשטות . ההבדל בין סגנונם של 81סגנון התוספתא ארכני, וכל המשנה, למרות הפגמים מעיד עד כמה מתקדמת הייתה שיטת העריכה של שני המקורות עם לפעם . מפשאנו מוצאים בה שטרות, ואין בה ביטוי לכלל שאין נשבעים על ם ורשימת הדוגמאות כוללת מטלטלים, עבדי לקרקעות שעליהן הכפי שהערנו במשנה ו . עם זאת אין ברשימה דוגמ,עבדים ושטרות ים מסיבה מיוחדת . נשבעיןנשבעים או א פוטרת אדם משבועה,"דעיואיני"י ושמא ברי עדיף", להפך, טענת אין במשנה זכר לכלל "בר 1 היה מתחייב שבועה . על כל פנים, ברי ושמא אין ברי עדיף"עד הזיז"ואילו היה טוען . מ"ב . ברנו בפירוש לבבא מציעא פ"חכלל זה שנוי במחלוקת אמוראים, ראו כתובות יב ע"א והס 1 ז משנהפרק ו דפוס נפולי המשכון . ואבדהמשכון,עלחבירואתהמלוה שוה . היהושקלעליו,הלויתיך...  To the book