פרק שני

מסכת אבות 115 פ ר ק ש נ י היה מקום לצפות לאמירה ששמירת מצוות היא דרך הישר, לימוד תורה, צדקה וכדומה . אבל בספרות החכמה התשובה היא תמיד כללית יותר . מקבילה מיוחדת לסוג זה של שאלות יש באיגרת אריסטיאס, שם המלך שואל את החכמים היהודיים שאלות כאלה ( פסוק רט ואילך ) . השאלות אינן זהות לשאלות הנדונות במסכת אבות, אך הן מאותן שאלות חכמה שמופיעות גם שם . כל שהיא תפארת לעושָה – בכתב היד קמץ ב - ש', כלומר התנהגות המביאה לאדם תפארת . במקורות נוספים נדרש מהאדם שיתנהג כלפי שמים באותה מידה שהוא מתנהג כלפי אנשים, כפי שנדרש גם להלן פ"ד מי"ב . ברם במקרה זה לפנינו דיון טיפוסי לספרות חכמה, והתשובה שהקוראים מצפים לה איננה מהתחום הדתי אלא מהתחום הכללי . בכתב יד פרמא הגרסה היא "תפארת לעושיו" . נוסח זה סובל שני פירושים : תפארת לעושה אותו, או תפארת למי שעשה את האדם, כלומר תפארת לשמים ; זה כמובן ניסוח דתי ש"מתקן" את ספרות החכמה והופך את המשפט להיגד דתי . הרי"ם אכן מפרש כך וגורס "תפארת לעושהו" : "ופרוש 'לעושהו' הוא האל יתברך, העושה את האדם" . תפארת לו מן האדם – הרי"ם מעיר לגרסה ממשניות מדויקות שנכתבו בירושלים ובהן ...  To the book