פרק ראשון

מסכת אבות 89 פ ר ק ר א ש ו ן בתקופת האמוראים היה העיסוק בתורה בבחינת מקצוע . ה"חכם" הוא בדרך כלל אדם שכל זמנו מוקדש ללימוד תורה ולהפצתה . הוא מצוי כל היום בבית המדרש, ב"חבורה" שבה הוא לומד, מלמד ופוסק . מגעו עם הציבור הוא רק בתוקף תפקידו כמורה, כמנהיג וכפוסק, שכן את צורכי היום - יום שלו מבצעים תלמידיו המקיימים בכך את מצוות שימוש תלמידי חכמים, ופרנסתו ניתנת לו ( בדוחק ) מידי הציבור . רב הממלא את תפקידו אינו מתרחק מהציבור, אך הוא נישא מעליו ומשמש לו מנהיג . קבוצת החכמים היא שכבת עילית שעליה מוטלים כל צורכי הציבור . חכמים המתפרנסים מעבודתם יוצרים כמעט בהכרח טיפוס חברתי שונה . חכם כזה, כמו כל אדם בישראל, משקיע חלק נכבד מיומו בעבודתו, ובחלקו השני של היום הוא משמש כמורה וכמנהיג . הוא ממלא בד בבד שני תפקידים חברתיים, של חבר ושותף בקהילה ושל מנהיג . חכם כזה מכיר את המציאות ומתמודד עמה בצורה רבגונית יותר, שכן הוא משמש בו - בזמן שותף ומוביל . שכבת החכמים המתפרנסים מעבודתם תהיה אף היא שכבת עילית, אך ייחודה וגיבושה יהיו שונים . לחכם יהיו מעגלי הזדהות חברתיים שונים כחכם יודע ספר, דת ודין, מצד אחד, ...  To the book